פרומפט לניתוח תזרים מזומנים

תמונת מצב כללית
העסק רווחי אך התזרים מתוח — ההכנסות נכנסות מאוחר מדי ביחס למועד התשלומים, ויש סכנת מחנק נזילות באמצע התקופה.

יתרה מצטברת לפי חודש (יתרת פתיחה: 120,000 ₪)
• ינואר: תקבולים 180,000, תשלומים 210,000 → תזרים חודשי -30,000 → יתרה 90,000 ₪
• פברואר: תקבולים 150,000, תשלומים 190,000 → -40,000 → יתרה 50,000 ₪
• מרץ: תקבולים 160,000, תשלומים 175,000 → -15,000 → יתרה 35,000 ₪
• אפריל: תקבולים 230,000, תשלומים 180,000 → +50,000 → יתרה 85,000 ₪

חודשים בתזרים שלילי
ינואר, פברואר ומרץ — שלושה חודשים רצופים של תזרים שלילי. נקודת השפל ביתרה היא בסוף מרץ (35,000 ₪) — מרווח ביטחון דק מאוד.

פערי עיתוי
• הלקוחות משלמים בתנאי שוטף+60, בעוד תשלומי השכר והמסים יוצאים מיד בכל חודש. נוצר פער קבוע של כחודשיים בין הביצוע לבין קבלת הכסף.
• ההכנסה הגדולה של אפריל (230,000) היא למעשה גבייה של עבודות שבוצעו בינואר–פברואר — כלומר הרווח כבר "נרשם", אבל המזומן הגיע באיחור.

רווח מול תזרים
על בסיס צבירה העסק רווחי בכל החודשים, אך התזרים שלילי בשלושה מהם. הפער נובע כולו מעיתוי הגבייה, לא מהפסד — זו בעיית נזילות ולא בעיית רווחיות.

דגלים אדומים
1. שלושה חודשי תזרים שלילי רצופים שוחקים את יתרת המזומן מ-120,000 ל-35,000 ₪.
2. תלות בתשלום בודד גדול (אפריל) כדי "להציל" את התזרים — אם הלקוח יאחר, היתרה עלולה לרדת מתחת לאפס.
3. אין מרווח לטיפול בהוצאה בלתי צפויה (תיקון, מס, עזיבת לקוח) בחודשים ינואר–מרץ.

המלצות
1. לקצר תנאי תשלום ללקוחות חדשים לשוטף+30, או להציע הנחת מזומן קטנה לתשלום מהיר.
2. לפרוס את תשלומי הספקים והמסים כך שלא יתרכזו כולם בתחילת החודש.
3. להעמיד מסגרת אשראי גישור של כ-60,000 ₪ ככרית ביטחון לחודשים השליליים — לא לשימוש שוטף.
4. לעקוב שבועית אחר יתרת המזומן הצפויה, לא רק חודשית, כדי לזהות נקודות לחץ מבעוד מועד.

הערה: לצפי מדויק יותר נדרש פירוט מועדי הגבייה הצפויים מכל לקוח ולוח התשלומים לספקים לחודשים הבאים.